רק מי שחזרו מתקופת הרומספרינגה וקיבל על עצמו את מנהגי  וחוקי העדה העוברים מפה לאוזן בשם ה"אורדנונג", יוכלו לחשוב על נישואין. לבחורים ובחורות בגילאי 18-22 אין הרבה זמן למשחקים. הבחור יגש לבחורה ויבקש את ידה של הכלה ישירות מזו המוצאת חן בעיניו. במידה והיא תענה בחיוב הוא יגיש לה כלים שימושיים, שעון קיר. תכשיטים? זהב? אסור לבת העדה לעדות עדיי זהב, יהלום, וכל מתכת יקרה.

בין החודשים יולי – אוגוסט יספרו הנער והנערה את כוונת החתונה שלהם. לאחר צום יום סנט מייקל (St. Michael's Day) החל ב- 11 באוקטובר יחלו בני הזוג להערך לקראת החתונה. הדיקון (Deacon) יכריז על שמות הנערות ובחיר ליבן ביום ראשון לאחר הצום. הורי החתן והכלה יכריזו על יום ושעת החתונה ומזמינים את הקהל להשתתף. הכלה לא תשתתף בתפילות אותו יום ראשון. היא תטרח להכין סעודה. הארוסה תבשל עבור ארוסה ובאותה הסעודה היא תציג את החתן להורים ולמשפחה.

לאחר הפרסום, יקח זמן קצר עד לחתונה. הצעירה תסייע למשפחתה להכין את החתונה והחתן יחלק הזמנות במחוז מגוריו. הם יוכלו ללכת לשבת אחרונה לשיר עם חברי ילדותם.

הכלה תתפור לעצמה את השמלה. כחול כהה על גווניו עד סגול. שמלת הכלה תשמש אותה למשך כל חייה. בשמלה זו היא תבקר בכנסיה מדי יום ראשון. החתן ילבש חליפה (אסור לבני העדה ללבוש בגדים עם כפתורים) שחורה וחולצה לבנה. מכנסיים, נעליים וגרביים שחורים. בני האמיש אינם עונבים עניבות בד"כ. אבל החתן יוכל לעטות עניבת פפיון שחורה. היי! איזה בלגינסט!!

בני האמיש הנשואים בלבד. ישאירו את זקנם מגודל אך השפם יוסר. מפאת שגידול שפם הינו מעשה של גנרלים, אנשי צבא ועשירים. עד כדי כך מתרחקים בני האמיש ממנהג העולם הקפטיליסטי ואנשיו.